כיצד לשלוט בחום הנדרש: איך אנו מטפלים בתהליך הוולקניזציה של גלילי גומי גדולים
אם ניסיתם אי פעם לבצע תהליך וולקניזציה של גלילי גומי גדולים, אתם יודעים עד כמה זה קשה. יש צורך בחום שיחדור עמוק לתוך ליבת החומר, אך אם לא נזהרים, החום עלול לכוות את החלק החיצוני של הגומי, והחלק הפנימי יישאר לא מעובד. מנורות רגילות אינן מתאימות למטרה זו – הן יוצרות פערים בחום באזורים השונים של החומר. הפתרון שלנו? לעקום את צינורות הקוורץ כך שהם יתאימו לצורה של גלילי הגומי. הסוד נעוץ בעוצמת החום. כדי לחדור אל החומר העבה, אנו משתמשים במנורות אינפרא-אדום בעלות הספק גבוה. גלי אינפרא-אדום חודרים עמוק יותר לתוך הגומי, כך שאין צורך לחכות זמן רב עד שהתהליך יסתיים. אנו משתמשים בהספק מתאים בהתאם למסה של החומר. אם נדרש חום גבוה מאוד, אנו יכולים להגדיל את עוצמת החום – אך חשוב לוודא שהחיבורים ומקור החשמל יוכלו לעמוד בעומס, אחרת עלולים להיווצר בעיות. החלק הקשה: העיקום. עיקום צינורות קוורץ אינו פשוט כמו עיקום צינורות רגילים. אם הרדיוס של העיקום קטן מדי, הצינור עלול להישרף בנקודות החמות ביותר. כדי למנוע זאת, אנו שומרים על עובי הקירות של הצינור ועל הטמפרטורה בזמן העיקום. אנו גם משתמשים בחיבורים חזקים, מכיוון שברמות הספק גבוהות כאלה, עלולים להיווצר בעיות בחיבורים. החסרונות שכדאי להכיר: התאמת עקומת המנורה לקוטר החומר היא דבר חיובי, מכיוון שהיא מונעת את היווצרותם של אזורים קרים בחומר. אך יש גם חסרונות – המנורות פולטות כמות גדולה של אנרגיה. אם מאווררי הקירור או מערכות המים אינם מספיקים, עלולים להיווצר בעיות. כדי לשלוט במצב, אנו ממליצים על שימוש בבקר PID. הוא מאפשר לשלוט בעוצמת החום, כך שלא נפגע החומר.