שמירה על מחממי האינפרא-אדום בחדר האמבטיה – בצורה בטוחה ויבשה
התקנת למפות אינפרא-אדום בחדר אמבטיה עם תקרות גבוהות נראית נהדרת, אך זו יכולה להיות סכנה אם לא נוקטים בזהירות. מדובר בשני גורמים שחשמל שונא ביותר: אדי מים ומים שנופלים ישירות על הלמפות.
אם רוצים מערכת בטוחה, אי אפשר פשוט להתקין שם גוף תאורה רגיל ולקוות לטוב. צריך לחשוב על כל פרט, החל מהשקע בקיר ועד לצינור הזכוכית.
התמודדות עם הלחות
אדי המים עלולים לחדור לכל סדק קטן. לכן אנו משתמשים במעטפות בעלות דרגת הגנה IP65 – כלומר, מעטפות שסגורות היטב כדי שהלחות לא תוכל לחדור לחוטי החשמל.
האזור המסוכן ביותר הוא בדרך כלל המקום שבו החוטים נמצאים בקרבת הלמפה. שם הדברים עלולים להישבר. כדי למנוע מהמים לחדור למעגלי החשמל, אנו משתמשים בחומרי סיליקון ובצינורות עם שכבת הדבקה. זה יוצר “חומה” שהמים לא יכולים לעבור דרכה.
אנו גם מוודאים שהבידוד חזק מספיק. אנו שואפים לחוזק שהוא לפחות פי שניים מהמתח הדרוש. למה? כי כשהחדר מלא באדי מים, הסיכון לקצר חשמלי עולה. הבידוד הנוסף מסייע לשמור על יציבות המערכת.
בחירת החלקים הנכונים
חיבורים זולים הם אסון בחדר אמבטיה – הם נקורים. כשהם מתחילים להתחמצן, ההתנגדות עולה, החום עולה, והבידוד מתחיל להימס. זו מערכת מסוכנת.
כדי למנוע זאת, אנו משתמשים בחיבורים מצופים ניקל או זהב. הם אינם מושפעים מהלחות, והם ממשיכים לעבוד כרגיל.
יש גם את זכוכית הקוורץ – היא חייבת להיות מושלמת. גם סדק קטן בלתי נראה עלול להרוס את הלמפה. אדי המים יכולים לחדור דרך הסדק, לפגוע בחוטי החשמל, והלמפה תיהרס.
הבעיה הקשה: חום מול מים
העניין הוא שאי אפשר פשוט לסגור הכל בקופסת פלסטיק ולהסתפק בכך. אם סוגרים את המערכת יותר מדי היטב, החום נשאר בפנים. אם הטמפרטורה הפנימית עולה יותר מדי, הבידוד של החוטים נהיה שביר והם מתחילים להישבר. זו בעיה שצריך לפתור בזהירות.
צריך דרגת הגנה גבוהה כדי למנוע מהמים לחדור, אך צריך גם תכנון תרמי טוב – כמו מערכת קירור – כדי שהחוטים יוכלו לנשום ולהישאר גמישים. המטרה היא למצוא את האיזון הנכון, כך שהמערכת תישאר יבשה אך לא תישרף מבפנים.