למה אנו חושפים את המנורות שלנו לתנאים קיצוניים (לפני שהן מגיעות אליכם)
בואו נהיה כנים: חדרי האמבטיה הם סיוט אמיתי עבור מוצרים אלקטרוניים. יש שם שינויים דרסטיים ברמת הלחות, אדים רבים, ומים שנשפכים בכל מקום. זה סביבה אכזרית מאוד.
לכן אנו לא פשוט מדליקים את המנורה כדי לראות אם היא עובדת, וזהו. במקום זאת, אנו שם את כל המנורות בתאי בדיקה שבהם יש לחות וחום. בעצם, אנו מחקים שנים של שימוש במנורות בתנאי אדים, אך בזמן קצר בהרבה.
הבעיה עם הלחות:
אדי המים הם מסוכנים. הם מוצאים את הסדקים הקטנים ביותר במעטפת המנורה או בחומרי האטימה סביב החיבורים. אם חומר האטימה נפגע, הלחות יכולה לפגוע בחוטי הטונגסטן או בחיבורים החשמליים. ואז, ברגע שהמנורה נדלקת… נוצרת חמצון או קצר חשמלי.
אנו משתמשים בבדיקות אלו כדי לגלות בדיוק איפה נמצא החור. אנו מעדיפים לגלות את התקלה במעבדה שלנו, ולא שאתם תגלו אותה בחדר האמבטיה של הלקוח.
ואז יש עוד בעיה – החום:
מנורות אינפרא-אדום נהיות חמות מאוד. הזכוכית שמהם עשויות המנורות מתרחבת ומתכווצת במהירות. דמיינו שזה קורה כשהאוויר ספוג בלחות – זה יוצר לחץ עצום על חומרי האטימה.
מנורה עשויה להיראות טובה בבדיקות בתנאי יבשים, אך אם חומרי האטימה נשברים תחת הלחץ הזה, המנורה תישרף תוך שבועיים. אנו מחזירים את המנורות לתנאי חום קיצוניים ולחות גבוהה, כדי לוודא שהן אכן עמידות.
החלק הקשה? למצוא את האיזון הנכון.
אולי תחשבו, “פשוט יש לעשות את המנורה אטומה לחלוטין!” אך יש כאן בעיה. אם נעשה את המנורה אטומה מדי, נחסום את זרימת האוויר. זה יגרום לחום להצטבר סביב המנורה, וזה יהרוס אותה באותה מהירות כמו הלחות. זו בעיה של איזון.
אנו מבזבזים הרבה זמן על כיוונון חומרי האטימה – כדי למנוע חדירת מים, אך לא לחסום את זרימת האוויר. אנו נתנו לכם את כל הנתונים האלו, כדי שתוכלו לבחור את המעטפת המתאימה ביותר עבור המערכת שלכם.