למה עברנו משימוש באוויר חם לשימוש בקרינת אינפרא-אדום לייבוש שבבים
אם אתם עדיין משתמשים באוויר חם לייבוש שבבים, למעשה אתם רק מחכים.
חשבו על התהליך: יש לחמם את כל החדר – כל סנטימטר מעוקב של אוויר – לפני שהשבבים מתחילים להתייבש. זה איטי מאוד.
קרינת אינפרא-אדום היא פתרון שונה לחלוטין. במקום לחמם את האוויר, היא שולחת אנרגיה ישירות אל השטח של השבבים. האנרגיה מגיעה לשם מיד, בלי צורך לחכות שהחדר יתחמם.
הפסקת הצוואר בקבוק
כולנו ראינו את זה: מים שנשארים על השבבים במהלך שלב השטיפה, מה שמאט את כל התהליך. כשמשתמשים באוויר חם, זמן הייבוש הופך לבעיה גדולה. זה יוצר צוואר בקבוק בתהליך הייצור.
לכן אנו משתמשים בנורות אינפרא-אדום עמידות במים. ניתן לשלוח אנרגיה ממוקדת אל השטח של השבבים. זמן הייבוש מהיר יותר, והמחזורים קצרים יותר. כך, שלב הייבוש כבר לא הופך לחלק המעצבן ביותר בתהליך – להיפך, זה השלב שבו אפשר לפצות על הזמן שהושקע.
התמודדות עם הבעיות
הבעיה היא שנורות אינפרא-אדום רגילות שונאות מים. בסביבה של שטיפה, הלחות והשינויים התרמיים עלולים להשמיד אותן במהירות.
כדי לפתור זאת, אנו משתמשים במעטפות קוורץ מיוחדות ובאטמים עמידים במים. זה מונע מהאדים להגיע אל האלקטרודות, כך שהנורות לא יישרפו מיד כשהשבבים נרטבים.
אך יש להיות זהירים עם ההגדרות. אם מעלים את ההספק של הנורות אך ממשיכים להשתמש במערכת ההובלה האיטית, השבבים עלולים להתחמם יותר מדי. צריך למצוא את האיזון הנכון בין ההספק לבין מהירות ההובלה.
הקונספטים השונים
היתרון הגדול הוא שיש יותר מקום פנוי. אפשר להיפטר מהמאווררים הענקיים ומכל הצינורות המעצבנים.
אך חשוב לזכור שקרינת אינפרא-אדום יכולה לעבוד רק בקו ראייה ישיר. היא לא יכולה “לראות” מעבר לפינות. אם לשבבים יש צורות מוזרות או חללים עמוקים, יהיו אזורים שלא יתייבשו. אי אפשר פשוט להניח את הנורות ולקוות לטוב. צריך לתכנן את החימום ולהגדיר את זווית החזרת הקרינה כך שכל טיפת מים תיעלם.